בכנס ה-ASRS, אשר נערך בחודש שעבר בניו יורק השתתפו אלפי מומחי רשתית מכל רחבי העולם. בין השאר, הכינוס ריכז את כל החידושים פורצי הדרך בשתי מחלות רשתית הכי נפוצות: ניוון מקולרי תלוי גיל ורטינופתיה סכרתית. בכתבה זו אתמקד במיטב הטיפולים והשיטות החדשניות החל מתרופות וכלה בטיפולים גנטיים מתקדמים בהשוואה לשיטות משנים קודמות.
הצורך בכל הפיתוחים הללו עולה מהסיבה ששתי המחלות גורמות למעמסה עצומה על החולה ועל מערכת הבריאות1-2, זאת לאור העובדה שהטיפול במחלות אלו מצריך מתן הזרקות תוך עיניות תכופות המכילות חומר נוגד חלבון VEGF, הנחשב לסיבה המרכזית להיווצרותם של כלי דם חדשים לא תקינים וכתוצאה מכך גורם להצטברות של נוזלים ברשתית.
הצורך בביקורים חודשיים יוצר בעיה בהיענות והתמדה טיפולית והיעדר היענות נצפתה כסיבה להידרדרות בחדות הראייה, וזאת בהשוואה למחקרים המבוקרים. במהלך השנים פותחו מספר תרופות חדשות, התרופה החדשה ביותר אשר אושרה של ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי נקראת פאריסימאב. תרופה זו לא פועלת רק לעצירת פעילות חלבון ה-VEGF, אלא גם נוגדת את פעילותו של חלבון נוסף בשם ANG2.
פאריסימאב אושרה לשימוש לאחר הוכחת יעילותה ובטיחותה במחקרים קליניים פאזה שלישית בקרב חולי ניוון מקולרי בשלב הרטוב וכן בקרב חולי רטינופתיה סכרתית עם בצקת מקולרית2. מחקרים אלו כללו מטופלים אשר לא קבלו טיפול במחלה כלל, אך במציאות חלק גדול של המטופלים מקבלים טיפול אך ללא תוצאות מספקות. כתוצאה, עלה הצורך לערוך ניסוי בפאריסימאב אשר יכלול מטופלים שקיבלו טיפול קודם בנוגדי VEGF, מה שנקרא בספרות המקצועית מחקר מ"העולם האמיתי". מחקר ה-TRUCKEE כלל 236 עיניים, כאשר כמחצית המטופלים שנכללו בניסוי קיבלו בעבר אפליברצפט, והמחצית השנייה קבלה רניביזומב ורק 6.6% לא קיבלו טיפול כלל. המחקר בחן את מידת השיפור בחדות הראייה, פרמטרים אנטומיים יחד עם פרופיל בטיחות. לאחר חודש בלבד, נראה שיפור בחדות הראייה של חצי אות בממוצע. בנוסף, נראתה ירידה משמעותית הן בעובי הרשתית (ירידה של 32 מיקרון בממוצע) והן בגובה שכבת האפיתל הפיגמנטרי (ירידה ממוצעת של 26 מיקרון). תוצאות המחקר מעודדות גם מבחינה בטיחותית כאשר לא נצפו תופעות לוואי כגון דלקות תוך עיניות או דלקות של כלי דם, סיבוכים נדירים מאוד אך יכולים להיות בעלי השפעה בלתי הפיכה על הראייה3. המחקר עדיין מגייס חולים מתאימים ומערך העיניים במרכז הרפואי ת"א נבחר לאחרונה לקחת חלק בניסוי.
נוגד VEGF נוסף עם פוטנציאל לפעולה ארוכת טווח הוא הברולוסיזומב. מחקר פאזה 3 כלל 378 חולי ניוון מקולרי בשלב הרטוב ללא טיפול קודם במשך 64 שבועות. המחקר בדק את פרופיל היעילות והבטיחות של ברולוסיזומב בהשוואה לאפליברצפט. בכינוס פורסמו תוצאות ביניים של המחקר והראו כי מספר המטופלים אשר לא נזקקו לטיפול נוסף במשך 12 שבועות היה כפול מקבוצת הביקורת. שיעור השיפור בחדות הראייה היה זהה בשתי הקבוצות: שיפור של 5.3 אותיות בממוצע בקבוצה שקיבלה ברולוסיזומב לעומת 5 אותיות בקבוצת הביקורת. מבחינת ממצאים אנטומיים, נראתה ירידה משמעותית יותר בעובי הרשתית בקבוצה שקבלה ברולוסיזומב (ממוצע של 166.9 מיקרון בהשוואה ל-140 בקבוצת הביקורת). מבחינת תופעות לוואי, שיעור הדלקות התוך עיניות היה גבוה יותר -5.5% בקבוצת המטופלים שקבלה ברולוסיזומב בהשוואה ל-1.1% בקבוצה שקיבלה אפליברצפט. חלק מתופעות הלוואי הובילו להפסקת טיפול בקרב 4.4% בקבוצה שקיבלה ברולוסיזומב לעומת 0.3% בקבוצת הביקורת4.
טיפול מבטיח נוסף אשר יכול להקל על הטיפול בחולה עם ניוון מקולרי בשלב הרטוב הוא טיפול גנטי המתבצע בשיטה חדשנית. הטיפול מבוצע ע"י החדרת וקטור ויראלי, הכולל תרכיב רקומביננטי אשר מסייע בהחדרת החומר הגנטי הרצוי לרשתית, ולמעשה מייצר באופן עצמוני חלבון הזהה במבנהו לאפליברצפט באופן קבוע ורציף. דבר זה מקנה יעילות מוגברת ועל כן חוסך מהמטופל הזרקות בתדירות גבוהה.
מחקר פאזה 1 שהוצג כלל מטופלים שטופלו בעברם בזריקות נוגדות VEGF בתדירות חודשית, ללא תוצאות משביעות רצון. המחקר בחן את פרופיל היעילות והבטיחות של הטיפול הגנטי במשך 86 שבועות. כמו כן, הוא בדק את תופעות הלוואי, הצורך במתן הזרקות נוספות של VEGF, את השיפור בחדות הראייה וכן את הממצאים האנטומיים בהשוואה לקבוצת ביקורת אשר טופלה באפליברצפט. מבחינת תופעות לוואי שנצפו נראה כי שיעורן היה נמוך והן היו נסבלות, אצל מיעוט מהמשתתפים נצפו דלקות במקטע הקדמי, אך הדלקת נעלמה לאחר טיפול מקומי בסטרואידים. מבחינת חדות ראייה, זו נשארה יציבה לאורך תקופת המחקר ללא החמרה. יתרה מכך, נראתה ירידה משמעותית בעובי הרשתית בממוצע של 132.7 מיקרון. מבחינת הצורך במתן הזרקות נוספות, הקבוצה אשר קיבלה מינון גבוה יותר כללה 15 מטופלים, ביניהם רק אחד נזקק להזרקה נוספת של אפליברצפט. קבוצת המטופלים אשר קבלה מינון נמוך יותר של התרופה כללה גם היא 15 מטופלים, מתוכם עשרה הזדקקו להזרקות נוספות של אפליברצפט, אולם בודדות.5
בנוסף לטיפולים חדישים בניוון מקולרי בשלב הרטוב, חלה התפתחות משמעותית בטיפול באטרופיה גאוגרפית, משנית לניוון מקולרי. עד היום, לא פותח טיפול לסוג זה של ניוון ועל כן ההמלצה המקובלת היא מעקב בלבד וכן שינוי תזונתי מלווה בתוספי ויטמינים. מחקרי פאזה 3, אשר כללו יותר כ-1,200 מטופלים, בדקו את יעילותו ובטיחותו של פגסטקופלן בעצירת התקדמות האטרופיה הן בפוביאה והן מחוצה לה ע"י עיכוב של אחד ממרכיבי מערכת המשלים, C3. המחקר ארך 18 חודשים והראה תוצאות חיוביות, התרופה הראתה יכולת לעכב את התקדמות המחלה ב-21% לעומת קצב הגדילה המקובל, כאשר נגעים ללא מעורבות פובאלית (מרכז הראייה) הראו אף יעילות טובה יותר של 26%.
מבחינת בטיחות, נראו מקרים של נאו-וסקולריזציה בקרב 9.5% מהמטופלים אשר קיבלו מינון חודשי, 6.2% בקרב אלו שקיבלו מינון דו-חודשי ו-2.9% בקבוצת הביקורת. שיעור האנדופתלמיטיס והדלקות התוך עיניות היה דומה לשיעור הדלקות הנוצרות עקב טיפול נוגד VEGF כיום6.
טיפול גנטי נוסף הנדון בכינוס הוא ה-RGX-314 המוזרק בין שכבת הכורויד לסקלרה. מחקר פאזה 2 בחן את יעילותו ובטיחותו של וקטור זה בקרב חולי רטינופתיה סכרתית בדרגת חומרה קלה עד בינונית, וללא בצקת במקולה. המחקר כלל 15 מטופלים, אשר מתוכם 7 עם דרגת חומרה קלה ו-8 עם דרגת חומרה בינונית. רמת היעילות נבחנה באמצעות שיפור בעקומת חומרת המחלה (DRSS) יחד עם בחינה של תופעות לוואי. מתוך 15 מטופלים חמישה השיגו שיפור של 2 דרגות בעקומה לעומת אפס בקבוצת הביקורת. מתוך שבעת המטופלים עם דרגת מחלה קלה, 43% השיגו שיפור של 2 דרגות. מבחינה בטיחותית, לא נצפו תופעות לוואי הקשורות לטיפול7.
כך שנראה שהעולם שלנו ממשיך לצעוד קדימה וצפויים לנו עוד הרבה חידושים מרגשים בשנים הקרובות.
References:
1. Heier JS, Khanani AM, Quezada Ruiz C, Basu K, Ferrone PJ, Brittain C, Figueroa MS, Lin H, Holz FG, Patel V, Lai TYY, Silverman D, Regillo C, Swaminathan B, Viola F, Cheung CMG, Wong TY; TENAYA and LUCERNE Investigators. Efficacy, durability, and safety of intravitreal faricimab up to every 16 weeks for neovascular age-related macular degeneration (TENAYA and LUCERNE): two randomised, double-masked, phase 3, non-inferiority trials. Lancet. 2022 Feb 19;399(10326):729-740
2. Wykoff CC, Abreu F, Adamis AP, Basu K, Eichenbaum DA, Haskova Z, Lin H, Loewenstein A, Mohan S, Pearce IA, Sakamoto T, Schlottmann PG, Silverman D, Sun JK, Wells JA, Willis JR, Tadayoni R; YOSEMITE and RHINE Investigators. Efficacy, durability, and safety of intravitreal faricimab with extended dosing up to every 16 weeks in patients with diabetic macular oedema (YOSEMITE and RHINE): two randomised, double-masked, phase 3 trials. Lancet. 2022 Feb 19;399(10326):741-755.
3. Wykoff g C, et al. Real World Efficacy, Durability and Safety of Faricimab in Neovascular Age-Related Macular Degeneration: The TRUCKEE Study. Presented at: ASRS 2022
4. Regillo C et al. Phase 3b TALON Study of Brolucizumab vs Late Aflibercept in a Matched Treat-and-Extend Regimen to Breaking Treat Neovascular AMD: 32-week Primary Outcomes. Presented at: ASRS 2022
5. Khanani et al. ADVM-022 Intravitreal Gene Therapy for Neovascular AMD: Phase 1 OPTIC Trial Update. Presented at: ASRS 2022
6. Goldberg R et al Efficacy of intravitreal pegcetacoplan in patients with geographic atrophy (GA): 12-month results from the phase 3 OAKS and DERBY studies. Presented at: ARVO 20227.
7. Dhoot et al. Suprachoroidal Delivery of RGX-314 for Diabetic Retinopathy: The Phase II ALTITUDE™ Study. Presented at : ARVO 2022
המידע המוצג מוגש לשירותכם כעדכון מדעי ואולם אין בו בכדי לעודד או להשפיע על שימוש בתכשיר כלשהו ו/או שלא בהתאם לתנאי רישומו. כמו כן, ייתכן שהמאמר יכלול מידע בנוגע לתכשירים שאינם רשומים בישראל ו/או להתוויות שאינן מאושרות לתכשירים שיוצגו. למידע הקובע בקשר לתכשיר כזה או אחר יש לפנות לעלון לרופא המאושר על ידי משרד הבריאות אותו ניתן למצוא באתר.
מוגש מטעם חברת רוש
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
