מחקרים

מוטציות בגן CYP1B1 נפוצות בחולי ברקית נעורים של זוית רחבה במצב מתקדם

במחקר עוקבה נמצא, כי ואריאנטים פתוגניים בגן CYP1B1 נפוצים יותר בחולי ברקית נעורים של זוית רחבה במצב מתקדם מאשר כאלה שמצבם אינו מתקדם, והם קשורים באבחון בגיל מוקדם יותר

25.05.2015, 21:17
גלאוקומה, טיפות בעיניים (צילום: אילוסטרציה)

ברקית נעורים של זוית רחבה (Juvenile open-angle glaucomaי [JOAG]) היא מחלה נוירודגנרטיבית חמורה של עצב הראייה. הגן CYP1B1, הוא חלק ממשפחת אנזימי Cytochrome P450 ומוטציות בו מהוות גורם אטיולוגי מרכזי בברקית מולדת ( primary congenital glaucomaי [PCG] ).

מחקרים קודמים מצאו קשר בין CYP1B1 ובין תדירות הופעת JOAG . במחקר שנערך על ידי קבוצה גדולה של חוקרים מאוסטרליה ופורסם בכתב העת Association Journal of the American Medical ניסו החוקרים לבדוק את תדירות הופעת ואריאנטים פתוגנים בגן CYP1B1 בקרב חולי JOAG ולמצוא האם קיים קשר בין גנוטיפ של הימצאות ואריאנטים כאלה לבין פנוטיפ של הופעת המחלה בגיל צעיר ומהלך מחלה חמור המוביל לאיבוד רב של שדה הראייה.

במחקר השתתפו 160 חולים עם JOAG, שסווגה כמתקדמת (118 חולים) או לא-מתקדמת (42 חולים). החולים גוייסו דרך המרשם האוסטרלי-ניו זילנדי של גלאוקומה מתקדמת. בקבוצת הביקורת נכללו 80 משתתפים ללא אבחנה של גלאוקומה.

JOAG הוגדרה כאבחון לפני גיל 40, ומצב מתקדם הוגדר כאובדן של 2 מתוך 4 ריבועי התמקדות מרכזיים במבדקי שדה-ראייה אמינים.

החוקרים זיהו 8 ואריאנטים פתוגניים שונים בקרב 8 מ118 החולים עם JOAG מתקדמת (6.8%) ואריאנטים פתוגנים לא הופיעו בקרב החולים עם JOAG לא מתקדמת. 3 חולים היו הומוזיגוטים או הטרוזיגוטים מורכבים לואריאנטים פתוגנים ב CYP1B1, מה שהיווה בסיס אפשרי למחלה שלהם, וחמישה חולים היו הטרוזיגוטים.

תדירות הופעת האללים בקרב חולים עם JOAG מתקדמת (11 חולים נשאים מתוך 234, 4.7%) הייתה גבוהה יותר מאשר בקבוצת הביקורת (נשא יחיד מתוך 160 אנשים בקבוצה, 0.6%), P=0.02, יחס סיכויים 7.8 (רווח סמך של 95% בין 0.02 ו 1.0).

גם באוכלוסיית ביקורת של מסד הנתונים של הקונסורציום לצבירת אקסומים (Exome Aggregation Consortium database) תדירות הופעת האללים הייתה נמוכה יותר מאשר בקבוצת החולים עם JOAG מתקדמת: (2946 נשאים מתוך 122960 אנשים שהאקסומים שלהם במסד הנתונים, 2.4%, P=0.02, יחס סיכויים 2.0 (רווח סמך בין 0.3 ל0.9).

לחולים שבהם נמצאו ואריאנטים פתוגניים ב CYP1B1 (הומוזיגוטים או הטרוזיגוטים) הייתה סטייה ממוצעת גדולה יותר במבדקי שדה ראייה: ממוצע (סטיית תקן) -24.5 (5.1), רווח סמך של 95% בין -31.8 ל -17.2 לעומת -15.6 (10.0), רווח סמך -17.1 עד -13.6, dB, F1,126 = 5.90, P=0.02, partial ηp2 = 0.05.

בממוצע, חולים אלו אובחנו בגיל מוקדם יותר מאשר חולים ללא ואריאנטים פתוגניים: ממוצע (סטיית תקן) 23.1 (8.4) שנים, רווח סמך בין 17.2 ל 29.1, לעומת 31.5 (8.0), רווח סמך 30.1 ועד 33.0, F1,122 = 7.18, P = .008, ηp2 = 0.06.

לאור הממצאים קובעים החוקרים, כי לחולים על JOAG מתקדמת יש העשרה בואריאנטים פתוגנים של הגן CYP1B1 ופנוטיפ חמור יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת ללא JOAG ולחולי JOAG שאינה מתקדמת.

מקור:
Souzeau E, Hayes M, Zhou T, Siggs OM, Ridge B, Awadalla MS, Smith JE, Ruddle JB, Elder JE5, Mackey DA6, Hewitt AW, Healey PR, Goldberg I, Morgan WH, Landers J, Dubowsky A, Burdon KP, Craig JE. Occurrence of CYP1B1 Mutations in Juvenile Open-Angle Glaucoma With Advanced Visual Field Loss. JAMA Ophthalmol. 2015 May 7. doi: 10.1001/jamaophthalmol.2015.0980. [Epub ahead of print]

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  גלאוקומה,  ברקית,  ברקית נעורים,  CYP1B1
תגובות