מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשערה כי ניתן להשתמש בקפילרוסקופיה של מיטת הציפורן כבדיקה לא פולשנית לזיהוי של הפרעה בהתפתחות התקינה של כלי הדם ברשתית של העין, ובכך לנבא את ההתפתחות של רטינופתיה של פגות (Retinopathy of Prematurity - ROP) בפגים טרם הופעתה.
עוד בעניין דומה
במהלך החודש הראשון לחייהם של 32 יילודים שנולדו לפני 33 גיל שבועות של ההריון, צולמו 1,386 תמונות של מערך הנימים של מיטת הציפורן של שלושת האצבעות האמצעיות בכל יד. מתוך אלו, עבור 25 מהיילודים היה מידע מצומד שנאסף בהפרש של שבועיים במהלך החודש הראשון לחיים. התמונות נותחו לצורך מדידות של צפיפות כלי הדם הקטנים בעזרת מערכת המבוססת על למידת מכונה אשר עברה אימות בעבר (מערכת REAVER). לאחר מכן החוקרים בדקו האם יש קשר בין תוצאות הסקירה של התמונות לבין ההתפתחות של ROP, לפי סרגל מאומת למדידת חומרת ROP.
תוצאות המחקר הדגימו כי 18 פגים מתוך העוקבה כולה (n=32, 56%) ו-13 פגים מתוך הקבוצה עם תוצאות מצומדות (n=25, 52%) פיתחו ROP. צפיפות כלי הדם הקטנים במיטת הציפורן עלתה באופן משמעותי במהלך החודש הראשון לחיים. בניתוח המזווג נמצא כי צפיפות אורך כלי הדם, המהווה מדד עיקרי של צפיפות כלי הדם הפריפריים, הייתה גבוהה יותר באופן משמעותי, בשתי נקודות הזמן, ביילודים אשר פיתחו ROP בהמשך (15,563 ו-11,996 מיקרומטר/מ"מ2, בהתאמה) בהשוואה ליילודים שלא פיתחו ROP כלל (12,252 ו-8,845 מיקרומטר/מ"מ2, בהתאמה) [p<0.001 בשתי נקודות הזמן]. סף של 15,100 מיקרומטר/מ"מ2 עבור צפיפות אורך כלי הדם באחד מנקודות הזמן סייע בזיהוי כל שלושת המקרים בהם היילודים נזקקו לטיפול עבור ROP. במודל לרגרסיה לניארית עם השפעות מעורבות הודגם כי מדדים של צפיפות כלי הדם הפריפריים קשורים באופן מובהק לחומרה של ROP.
מסקנת החוקרים הייתה כי מדידת צפיפות כלי דם קטנים במיטת הציפורן במהלך החודש הראשון לחיים, מהווה בדיקה לא פולשנית מבטיחה לצורך זיהוי פגים שבסיכון מוגבר להתפתחות ROP, גם לפני הזמן בו ניתן לזהות ROP בבדיקת עיניים.
מקור: