במחקר עוקבה רטרוספקטיבי אשר פורסם לאחרונה בכתב העת Investigative Ophthalmology and Visual Science ביקשו החוקרים לבחון את פעילות מערכת העצבים האוטונומית בחולים עם כוריורטינופתיה נסיובית מרכזית (Central Serous Chorioretinopathy – CSC). החוקרים ביצעו מדידה בו-זמנית של תגובות אישונים (Pupillary responses) ושונות בקצב הלב (Heart Rate Variability – HRV).
עוד בעניין דומה
למחקר זה גויסו 33 חולי CSC ו-26 נבדקים בריאים. המשתתפים הותאמו וזוווגו על פי גיל ומין. בעזרת פיופילומטר ומערכת פלטיסמוגרפיה, מדדו החוקרים בו-זמנית את רפלקס האישון לאור וה-HRV של המשתתפים. לבסוף השוו החוקרים בין הקבוצות במספר פרמטרים אשר כללו - קוטר אישונים, שינויים בקוטר אישונים ומדדי זמן ותדר של HRV (עוצמה בתדר גבוה - HF, עוצמה בתדר נמוך - LF ויחס log LF/HF). נתונים נוספים נותחו בעזרת נתונים אשר עלו משאלון מצבי הרוח Profile of Mood Statesי(POMS). לבסוף, נבדקה גם תגובת האישונים של הנבדקים במהלך משימות מנטליות.
תוצאות המחקר הדגימו כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, לקבוצת ה-CSC הייתה משרעת התכווצות (constriction amplitude) נמוכה משמעותית ויחס התרחבות מחדש (re-dilation ratio) גבוה יותר, מה שמעיד על עיכוב פאראסימפטטי והפעלה סימפטטית. מדדי HRV הדגימו כי קבוצת ה-CSC הייתה בעלת HF נמוך משמעותית, LF גבוה יותר ו-log LF/HF אף הוא גבוה יותר. דבר זה מחזק את ההנחה כי זהו מצב של יתר פעילות סימפטטית. בקבוצת ה-CSC הודגמו מדדי הרחבת אישונים גבוהים יותר גם במהלך משימות בעלות קושי בינוני, וציוני POMS למצב רוח גבוהות יותר במדדים השליליים ונמוכות יותר במדדים החיוביים. לבסוף, הודגם כי קוטר האישון הבסיסי היה גדול יותר באופן משמעותי בחולים עם CSC פעיל, וזאת לעומת חולי CSC כרוני.
מתוצאות מחקר זה עולה כי בקרב חולי CSC מתקיימת הפעלה סימפטית מוגברת ופעילות פאראסימפטטית מופחתת. מגמה זו הודגמה מתוצאות בדיקות לתגובות אישונים ומדדי HRV. הרחבת אישונים גדולה יותר במהלך משימות מנטליות בקרב חולי CSC יתכן ומהווה ללחץ פסיכופיזיולוגי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
