בכתב העת American Journal of Ophthalmology פורסם מחקר עוקבה קליני רטרוספקטיבי, שנערך במטרה לנתח את המאפיינים המורפולוגיים והתוצאים החזותיים לטווח ארוך בעיניים של מטופלים הסובלים מרטינופתיה סוכרתית (DR) ובצקת מקולרית סוכרתית (DME), המטופלים באמצעות תכשיר נוגד-VEGF.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו נבדקים שהיו במעקב ארוך טווח, ושנמצאו בבדיקתם ראיות להחלמה מ-DME בביקור אחד לפחות (ביקור המחקר) לאחר 5 שנים שנות טיפול עם anti-VEGF. בביקור המחקר נבחנו סריקות OCT מבניות לאיתור מאפיינים איכותיים המשקפים מצוקה של הנוירו-רשתית (neuroretina) או של אפיתל פיגמנט הרשתית (RPE). בנוסף ניתנה הערכה טופוגרפית כמותית של עובי הרשתית הפנימית והחיצונית.
61 עיניים של 50 מטופלים נבחנו במסגרת המחקר. המטופלים חולקו לשתי קבוצות משנה בהתאם לחדות הראייה (VA) בביקור המחקר. בקבוצה אחת נכללו 24 עיניים עם חדות ראייה נמוכה מ- 20/40 ("ראייה ירודה/בינונית") , וקבוצה שנייה בה 37 עיניים עם חדו ראייה של 20/40 או יותר ("ראייה טובה"). הקרום המגביל החיצוני (ELM) וכן באנדים של RPE היו משובשים או חסרים בשכיחות גבוהה יותר בקבוצת הראייה הירודה/בינונית (P = 0.003 ו- P = 0.019). באופן דומה, חוסר ארגון של שכבות הרשתית הפנימיות (DRIL) היה נפוץ יותר בקבוצת הראייה הירודה/בינונית (P = 0.013). בנוסף, עובי הרשתית החיצונית באזור הפוביאה ובאזור הפארא-פוביאלי היה מופחת בעיניים עם ראייה ירודה/בינונית (P = 0.022 ו- P = 0.044).
בעזרת שימוש ברגרסיה ליניארית רב-משתנית הראו החוקרים כי חדות הראייה קשורה להופעה של ה-RPE וה-ELM (P <0.0001 ו-P = 0.048), וכן לעובי הרשתית החיצונית באזור הפוביאה ובאזור הפארא-פוביאלי (P = 0.046 ו-P = 0.035).
לסיכום, שינויים ברשתית החיצונית וב-RPE בבדיקת OCT מהווים סמנים ביולוגיים של התוצאים החזותיים ארוכי הטווח בעיניים עם DME שטופל באמצעות anti-VEGF.
מקור: