מחקרים

האם תסמונת PPS פוגעת בחדות הראיה?

חוקרים מצאו כי באופן כללי מטופלים שסבלו מ-PPS לא סבלו מפגיעה בחדות הראיה, וחוו ירידה בבצקת ובעיבוי בכורואיד עם התקדמות המהלך הטבעי של המחלה

ניתוח לייזר לתיקון הראייה (צילום: אילוסטרציה)

מחקר רטרוספקטיבי שפורסם בכתב העת British Journal of Ophthalmology נערך במטרה לנתח את התוצאות האנטומיות והוויזואליות ארוכות הטווח של חולים עם תסמונת פאכיכורואיד פריפפילארית (PPS), ישות חדשה בספקטרום מחלות הפאכיכורואיד שתוארה לאחרונה.

במחקר נכללו חולים ממספר מרכזים לטיפול ברשתית ברחבי העולם. החוקרים העריכו את חדות הראייה (VA), עובי הרשתית ועובי הכורואיד של הנבדקים בזמן תחילת המחקר, ולאחר 6 חודשי מעקב. כמו כן בוצעה הערכה של המגמות לאורך הזמן של חדות הראיה והמאפיינים האנטומיים של הנבדקים, ובוצע השוואה של תוצאים חזותיים ואנטומיים בין עיניים שקיבלו טיפול ובין עיניים שעברו בדיקה והערכה בלבד.

56 עיניים של 35 חולים נכללו במחקר, עם משך מעקב ממוצע של 27 ± 17 חודשים. הערך החציוני של חדות הראיה עמוד על 20/36 בתחילת המחקר ונשאר יציב במהלך המעקב (p = 0.77).

עובי הרשתית הצטמצם באופן מובהק תחת הפוביאה (p = 0.012) וכן באזורים הנמצאים 1.5 מ"מ נזאלית לפוביאה (p = 0.002), ו-3.0 מ"מ נזאלית לה (p = 0.0035), בדומה לאזורים שעברו עיבוי מוגבר בתחילת המחקר.

העובי הכורואידאל ירד אף הוא באופן מובהק תחת הפוביאה (p = 0.0030) ו-1.5 מ"מ נזאלית לה (p = 0.0030). 43 עיניים טופלו בשיטות שכללו הזרקה של חומר נוגד-VEGF, טיפול פוטודינמי ועוד. חדות הראיה נותרה יציבה במהלך תקופת המעקב בעיניים של נבדקים שקיבלו טיפול (p = 0.67). כמו כן, מצאו החוקרים כי כיס נוזל פריפפילארי מבודד בשכבה הגרעינית (nuclear layer) החיצונית היה תופעה האופיינית ל-PPS.

לסיכום, חולים הסובלים מ-PPS חוו ירידה ברמת הבצקת ברשתית וירידה בהתעבות הכורואידלית לאורך מהלך המחלה. על אף הירידה החזותית שסבלו חלק מהחולים, התוצא החזותי הכולל היה חיובי באופן יחסי, והיה בלתי תלוי במגמות של עיבוי הרשתית או הכורואיד.

מקור: 

Xu, D et al. British Journal of Ophthalmology. 2020 Dec 21:bjophthalmol-2019-315550. doi: 10.1136/bjophthalmol-2019-315550

נושאים קשורים:  מחקרים,  תסמונת פאכיכורואיד פריפפילארית,  בצקת הרשתית,  כורואיד פלקסוס,  חדות ראייה
תגובות