מחקרים

דפוסי פעילות גופנית בחולי גלאוקומה עם פגיעות בשדה הראייה

חוקרים סבורים כי פגיעה משמעותית יותר בשדה הראייה מובילה לפיצול של הפעילות הגופנית וביצוע פחות פעילות במהלך היום, בחולי גלאוקומה

מטרת החוקרים הייתה להגדיר ולכמת את הדפוסים של ביצוע פעילות גופנית ביום-יום, כפי שנמדדה באופן אובייקטיבי, לפי דרגת הנזק לשדה הראייה בחולי גלאוקומה. דפוסי הפעילות כללו פיצול של הפעילות למקטעים שמהווה מדד לירידה בבריאות וביכולת הגופנית ודפוסי פעילות במהלך שעות היום, המהווה מדד לקצב המנוחה והפעילות.

החוקרים עיצבו מחקר עוקבה פרוספקטיבי, בו השתתפו חולים מבוגרים שאובחנו עם גלאוקומה או חשודים לגלאוקומה. החוקרים הגדירו את דרגת הנזק לשדה הראייה על ידי הרגישות הממוצעת במסגרת שדה הראייה המשולב. הם ביקשו מכל משתתף ללבוש מד תאוצה על הירך במשך שבוע אחד, על מנת למדוד את הפעילות היומית עד לרמת הדקה, במהלך 7 ימים רצופים. הם חישבו את הפיצול של הפעילות כמדד הופכי של משך הפעילות הממוצעת בדקות, כאשר כמות פיצולים רבה יותר העידה על פעילות מקרית ולא מתמשכת. לאחר מכן, ביצעו אנליזת רגרסיה לוגיסטית רבת-משתנים על מנת לבדוק קשרי חתך בין הנזק לשדה הראייה לבין פיצול של הפעילות. כמו כן, השתמשו במודלים לינאריים רבי-משתנים של השפעות מעורבות כדי להעריך את הקשר בין נזק לשדה הראייה לבין הפעילות המצטברת במשך 6 מרווחי זמן בני 3 שעות, בין השעות 5 בבוקר ל-11 בלילה. דרך המדידה של התוצא העיקרי הייתה פיצול הפעילות ומידת הפעילות (בצעדים) במהלך היום.

החוקרים מצאו כי כל ירידה של 5-dB ברגישות שדה הראייה הייתה קשורה לירידה של 16.3 דקות פעילות ביום (P <0.05) ועלייה בפיצול הפעילות ב-2% (P <0.05), אך לא למספר המרווחים הפעילים ביום (P = 0.30). כאשר עשו אנליזה של שעות הפעילות במהלך היום, מצאו כי רגישות ירודה בשדה הראייה קשורה לפחות צעדים בין השעות 11:00-14:00, 14:00-17:00 ו-17:00-20:00 (ירידה של 106.6, 93.1 ו-89.2 צעדים, בהתאמה; P <0.05 לכולם), אך לא בתקופות זמן אחרות. לבסוף, דיווחו כי נקודת האמצע של הפעילות (הזמן בו הושלמה מחצית מהפעילות היומית) לא השתנתה בין רמות שונות של נזק לשדה הראייה.

החוקרים הגיעו למסקנה כי כאשר שדה הראייה נפגע בצורה משמעותית יותר, חולי גלאוקומה מדגימים ביצוע פעילות גופנית במרווחים קצרים יותר ובאופן מקוטע יותר במהלך היום, לצד רמות פעילות נמוכות יותר בשעות הערות הטיפוסיות, עובדה המשקפת תפקוד פיזיולוגי נמוך. הם סבורים כי ישנו צורך בעבודות נוספות על מנת לקבוע את המהלך בזמן של קשר זה, כמו גם האם חולי גלאוקומה עם דפוסי פעילות כאלו נמצאים בסיכון גבוה יותר לתוצאי בריאות שליליים בשל פיצול הפעילות.

מקור: 

Jian-Yu, E. et al. American academy of Ophthalmology 2021; 128(1); 70-77. https://doi.org/10.1016/j.ophtha.2020.06.053

נושאים קשורים:  מחקרים,  גלאוקומה,  חדות ראייה,  פעילות גופנית
תגובות