מחקר זה בדק את הקשר בין זיהום אוויר והיארעות דמנציה וכן את התפקיד הפוטנציאלי של מחלות קרדיוווסקולריות (CVD) בהקשר זה.
עוד בעניין דומה
נתונים עבור מחקר עוקבה זה חולצו מתוך מחקר שוודי אורכי (K-SNAC), שנערך בימים אלה העוסק בהזדקנות וטיפול בה. הנתונים ההתחלתיים של המחקר השוודי נאספו מה-21 למרץ 2001 עד 30 לאוגוסט 2004.
במחקר הוערכו שני מזהמי אוויר מרכזיים וכן תחמוצות חנקן משנת 1990, באמצעות מודלי פיזור עבור רמות מזהמים באוויר הפתוח באזור המגורים של המשתתפים.
בתחילת המחקר ממוצע הגילאים של 2,927 המשתתפים היה 74.1 שנים ומתוכם 1,845 היו נשים. (63.0%). במחקר זוהו 36 משתתפים עם דמנציה מקרית.
הסיכון לדמנציה עלה ב-50% לכל הפרש טווח בין רבעוני ברמות המזהם הממוצעות במהלך ה-5 שנים הקודמות באזור המגורים של המשתתפים. שבץ היה מצב הביניים החשוב ביותר, שהסביר 49.4% ממקרי דמנציה הקשורים לזיהום אוויר.
המחקר מצא כי חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר נמצאה בקורלציה סיכון גבוה יותר לדמנציה. כשל לבבי ומחלת לב איסכמית הגבירו את ההקשר בין זיהום אוויר ודמנציה, כאשר שבץ ככל הנראה היה אחד ממצבי הביניים החשובים ביותר בהקשר בין חשיפה לזיהום אוויר לדמנציה.
מקור:
Giulia Grande, MD et al. (2020). JAMA NEUROLOGY. 10.1001/jamaneurol.2019.4914