משרד הבריאות הפיץ בשבוע שעבר למנהלי בתי החולים והאגפים הרפואיים בקופות החולים חוזר מיוחד, שעליו חתומה ד"ר ורד עזרא, ראש מינהל רפואה, ובו נוסח עדכני לגבי קבלת תרומה של קרנית, שימורה והשתלתה. כל זאת כדי להגדיל את מאגר הקרניות בישראל.

החוזר המחזיק 11 עמודים קובע אמות מידה מקצועיות בכל הנוגע להשגת קרנית להשתלה החל מאיתור התורם, ביצוע ההערכה הקלינית, פנייה למשפחה לקבלת אישורה, הנצלת הקרנית והקצאתה וכן  אבטחת איכותה ואיכות התהליך.

בכל מחלקת עיניים בבית חולים חייב להיות מנהל תחום קרניות - רופא עיניים, מנהל מחלקה או מי שהוסמך לנהל את התחום. הביצוע של השתלת הקרנית ייעשה רק על ידי רופא עיניים או איש מקצוע פרה-רפואי שעבר הכשרה ייעודית ממנהל תחום הקרנית בבית החולים.

עוד מודגש בחוזר כי קרניות שהושגו במרכז רפואי אחד אך אין ביכולתו להשתילן, יהיו מיועדות למרכזים אחרים על פי נהלי הקצאה.

גיל התורם אינו מהווה מגבלה בהתאם לנתוני הממתין להשתלה והחלטת הרופא המשתיל. קרניות של אנשים מבוגרים יכולות לשמש לניתוחי DALK שבהם אין צורך בתאי אנדותל. כמו כן, קרניות אלו יכולות להתאים לשתלים טקטוניים, grafts patch וכרקמה לתיקון דליפות.

משך הזמן מהפטירה ועד להנצלת הקרנית לשם השתלה: באוויר החדר או בשטח - עד שש שעות; בקירור - עד 24 שעות; אם התורם שהה גם בשטח (בחוץ) וגם בקירור עד מועד ההנצלה, תתבצע הנצלת הקרנית עד ל-24 שעות משעת הפטירה, בתנאי ששהה מחוץ לקירור פחות משש שעות.

בחוזר מפורטים באילו מצבים אי אפשר להשתמש בקרנית מנפטר: אלח דם פעיל, הימצאות חיידק עמיד בדם, מוות מסיבה לא ידועה, אדמת מולדת, אנצפליטיס וירלית אקטיבית, אנצפליטיס מסיבה לא ברורה או אנצפלופתיה פרוגרסיבית כמו subacute sclerosing panencephalitis, progressive multifocal ו-leukoencephalopathy, דלקת קרום המוח חיידקית או ויראלית, אנדוקרדיטיס פעילה חיידקית או פטרייתית, חשד לכלבת או אדם שננשך בחצי השנה האחרונה על ידי בעל חיים שנחשד כנגוע בכלבת מחלות תוך עיניות כמו רטינובלסטומה, גידולים ממאירים של העין, דלקת תוך עינית (אובאיטיס) דלקת חיידקית תוך עינית (אנדופתלמיטיס), מחלות ממאירות המטולוגיות פעילות, ביניהן לימפומה, לוקמיה וכן פרקינסון, טרשת נפוצה, טרשת אמיוטרופית צידית - ALS ומחלת אלצהיימר, מחלת יעקב קרויצפלד, אבולה, זיקה, גידולים ממאירים בארובת העין או בתוך העין כולל גרורות, דלקת כבד נגיפית HCV ,HBV וכן HIV.

לעומת זאת, מחלה ממארת סולידית עם גרורות, כולל טיפול כימי או רדיולוגי, איננה מהווה התוויית נגד.

הקרניות יכולות לשמש להשתלות בכפוף לבדיקת מיקרוסקופ ספקולרי ו/או שיקול קליני. לאחר ניתוח רפרקציה של הקרנית, ניתוחי קטרקט, תסמונת דאון, קרטוקונוס, קרנית שקועה לאחר פגיעת ראש (תיתכן עקב דיסלוקציה של העין לארובה), עכירות של הקרנית. הפרעות מולדות או נרכשות בעין עלולות לגרום לתוצאה לא מוצלחת.

בהקשר לפנייה לקבלת הסכמת המשפחה, קובע החוזר כי תעשה לאחר שהנפטר נמצא מתאים לתרומה, פנים מול פנים. כאשר לא ניתן, הפנייה תעשה באמצעות הטלפון על פי הנחיות חטיבת הרפואה בנושא "נוהל פנייה למשפחה לתרומת איברים ורקמות".

החוזר מפרט נוהל נטילת דגימת דם לבדיקות סרולוגיה: יש ליטול דגימת דם מהווריד, עורק מפשעתי, וריד תת בריחי או ישירות מהלב, בסמוך לקבלת ההסכמה. במקרה של נפטרים בבית חולים ניתן לעשות שימוש בדם שנותר מבדיקות קודמות בתנאי שנלקח לא יותר מ-72 שעות טרם הפטירה.

כמו כן מפרט החוזר את הבדיקות שיש לבצע לשלילת הימצאות המחלות הבאות: דלקת כבד נגיפית מסוג B, מסוג ב וגם -AIDS/ HIV.

החוזר מפרט כיצד תיעשה נטילת הקרנית מהנפטר וכיצד תיסגר העין בתפירה, הדבקה או פרוטזה. קרניות שנתרמו יישמרו בטמפרטורה של כ-4 מעלות צלסיוס במקרר ייעודי, בעל מערכת ניטור והתראה במקרה של חריגה מתחום הטמפרטורה שנקבעה. אחסון הקרניות המיועדות למצבי חירום בלבד הן לתקופה ארוכה של שנתיים (בקור של מינוס 80-70 מעלות) ובבנק קרניות.

נהלי ההקצאה של קרניות להשתלה ייקבעו בוועדת ההיגוי של המרכז להשתלות, לפי חוק השתלת איברים 2008.

רשימת הממתינים הארצית תכלול את כל רשימות ההמתנה המוסדיות מכל בתי החולים והיא תתעדכן פעמיים בשנה. קרניות מקומיות שהונצלו בבית החולים, או שיובאו מחו"ל על ידי בית החולים באופן עצמאי, יוקצו בבית החולים עצמו ומתוך רשימת ההמתנה המקומית, או יועברו לבית חולים ציבורי אחר בהתאם לשיקול האחראי על תחום הקרנית בבית החולים.

קרניות שאינן מקומיות, שהונצלו במכון לרפואה משפטית או יובאו מחו"ל על ידי המרכז הלאומי להשתלות, או קרניות עודפות שלא נעשה בהן שימוש בבית החולים המנציל, יוקצו על ידי המרכז להשתלות לבתי החולים הציבוריים האחרים. החוזר גם מציין מצבי דחיפות שהוגדרו כבהולים להתייחס לקרנית כאל כל רקמה או איבר אשר לא נעשה בו שימוש לצורכי ריפוי. כמו כן באחריות בית החולים שבו נמצאת הקרנית, ליצור קשר עם חברה קדישא של בית החולים לצורך הבאת הקרנית לקבורה.