מטרת מחקר מסד נתונים זה הייתה לזהות את הקשר בין תרופות סיסטמיות וגלאוקומת זווית פתוחה שדרשה ניתוח (primary open-angle glaucoma - POAG) באמצעות מידע ביטוחי בארה"ב.

סך הכל, זוהו 6,130 מקרים של POAG שדרשו התערבות ניתוחית והם הותאמו ל-30,650 בקרות (שהוגדרו כמטופלים שעוברים ניתוח לקטרקט אך ללא אבחנה, תרופה או הליך שקשורים לגלאוקומה). הבקרות הותאמו לפי גיל, מין ואיזור מגורים.

החוקרים בדקו את תרופות המרשם של החולים ב-5 השנים שלפני הליך הגלאוקומה או הקטרקט וחילקו את התרופות לפי Drug Class. נעשה שימוש ברגרסיה לוגית על מנת להעריך את הקשר למצב ה-POAG. הליך זה נעשה עבור כל התרופות שנרשמו עבור 1% או יותר מהמשתתפים בכל אחת מהקבוצות. הניתוח תוקן עבור מין, גיל, אזור מגורים, מצב תעסוקתי, סוג תוכנית הביטוח וסך מספר תרופות המרשם.

הגיל החציוני של המשתתפים היה 72 שנים ו-52% מתוכם היו נשים. החוקרים בדקו את הקשר של POAG עם 423 קבוצות של תרופות ו-1,763 תרופות גנריות, מה שהביא לביצוע 2,186 בדיקות סטטיסטיות וסף מובהקות על שם Bonferroni שעמד על P<2.3X10-5. מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין (SSRI) קושרו עם סיכון נמוך מובהק ל-POAG (יחס סיכויים, 0.70; רווח בר-סמך 95%, 0.76-0.64; P=1.0X10-15); התרופה המשמעותית ביותר בקבוצה זו הייתה citalopram (יחס סיכויים, 0.66; רווח בר-סמך 95% 95%,0.77-0.57; P=1.2X10-7). חוסמי תעלות סידן קושרו באופן מובהק עם סיכון מוגבר ל-POAG (יחס סיכויים, 1.26; רווח בר-סמך 95%, 1.35-1.18; i;(P=1.8X10-11התרופה המשמעותית ביותר בקבוצה זו הייתה amlodipine (יחס סיכויים, 1.27; רווח בר סמך 95% 1.37-1.19; P=5.9X10-10).

החוקרים מסיקים על בסיס ממצאים אלה שקיים קשר אפשרי בין SSRI וחוסמי תעלות סידן לבין POAG שדורש פרוצדורה. החוקרים מציעים שיש צורך במחקר נוסף על מנת להעריך את הקשר בין מטבוליזם של סרטונין או תעלות סידן בגלאוקומה או לקבוע האם קשרים אלה הם תוצאה של הבדלים בדפוסי רישום התרופות.

מקור: 

Zheng, W. et al. (2018) Ophthalmology. 125 (7)