• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • משנה ליו"ר החברה: מלי קושא
  • גזברית: ד״ר לילך צולר
  • מזכיר: ד״ר מוטי חיימי
חדשות

ב"בילינסון" השתילו כליה ומח עצם מאותו תורם למניעת טיפול תרופתי נוגד דחייה

פרופ' איתן מור, מנהל מחלקת ההשתלות, על הליך ההשתלה הראשון מסוגו בישראל: "לנתרם לא יהיה שום צורך בתרופות. זה חידוש גדול וחשוב, העולה על כל דמיון"

פרופ איתן מור במרכז במהלך ניתוח השתלה. צילום: דוברות בילינסון

המרכז הרפואי בילינסון הודיע אתמול (א') כי בוצע בו הליך השתלה ראשון מסוגו בישראל, כמותו נעשו עד כה 30 בסך בשני מרכזים רפואיים בעולם, כאשר ישראל היא למעשה שנייה מחוץ לגבולות ארה"ב שבה נעשתה הפרוצדורה החדשנית: השתלת כליה ולאחריה השתלת מח עצם - שתיהן מאותו תורם, במטרה למנוע את השימוש בתרופות נוגדות דחייה.

את התהליך הרפואי המורכב הוביל פרופ' איתן מור, מנהל מחלקת ההשתלות ב"בילינסון" יחד עם ד"ר משה ישורון, מנהל היחידה להשתלות מח עצם במרכז דוידוף.

אחת הבעיות המרכזיות בהשתלת איברים זו היא הסכנה שגוף הנתרם ידחה את האיבר של התורם מאחר שמדובר למעשה באיבר זר שהמערכת החיסונית של המושתל עלולה לדחות. למניעת דחיית האיבר המושתל, חייב החולה המושתל ליטול תרופות נוגדות דחייה כל ימי חייו. אלא שתרופות אלו חושפות את הנוטל אותן לתופעות לוואי רבות כולל זיהומים, סוכרת, יתר לחץ דם, בריחת סידן ועלייה בסיכון לתחלואה בסרטן.

שנים רבות חיפשו חוקרים דרכים לחסוך את הצורך בנטילת תרופות נוגדות דחייה על מנת להקטין את הסיכונים הכרוכים בנטילתן ולאפשר למושתלים חיים בטוחים יותר ובאיכות טובה יותר. פרופ' מור ציין: "כל מושתל חייב לאחר ההשתלה ליטול תרופות נוגדות דחייה. המטרה בטיפול החדשני הנוכחי היתה לגרום לכך שמושתל הכליה לא ייאלץ ליטול תרופות נוגדות דחייה כל חייו. זו לכן בשורה משמעותית לחולים ולהערכתנו, היא תשנה את כל המהלך הטיפולי ותשפר בצורה מהפכנית את איכות חייהם של המושתלים".

פרופ' מור, ד"ר ישורון ופרופ' אייל פניג, מנהל היחידה לרדיותרפיה במכון האונקולוגי במרכז דוידוף, למדו את ההליך החדשני בארה"ב והביאו אותו לישראל.

פרופ' מור הוסיף: "לפני כמה שנים הצליחו רופאים בסטנפורד, קליפורניה, להשתיל במקביל כליה ומח עצם שמקורם מאותו בן משפחה של החולה. השתלת מח העצם שמקורו בתורם הכליה בגופו של הנתרם אפשרה למערכת החיסונית החדשה של הנתרם לפתח סבילות כנגד הכליה המושתלת ובכך למנוע דחייה פוטנציאלית של הכליה.

"בהשתלה שכזו יוצרים מצב של דו קיום בין התאים של התורם והנתרם. בדרך כלל, בהשתלות מח עצם למחלות ממאירות, משמידים את תאי המערכת החיסונית של  המושתל, החולה, ומחליפים אותם בתאי מערכת חיסונית חדשה של התורם. המערכת החיסונית החדשה, שמקורה בתורם, עלולה לתקוף את גופו של המושתל ואף להביא למותו. כדי למנוע את הסיבוך הזה בהשתלה משולבת של כליה ומח עצם, מח העצם שנאסף מן התורם עובר עיבוד מיוחד בטרם יינתן לחולה המושתל.

"בהליך החדשני יוצרים מצב שהמערכות החיסוניות של החולה והתורם חיות למעשה בשלום זו לצד זו מבלי שיתקפו זו את זו. קיומו של שווי משקל חיסוני כזה מאפשר למושתל להפסיק ליטול את התרופות נוגדות הדחייה כעבור מספר חודשים מעת ההשתלה, ללא סכנה של דחיית השתל".

הטיפול הראשון בישראל בוצע לפני כחודשיים בגבר כבן 50 ממרכז הארץ. את תרומת הכליה הוא קיבל מאחותו.

"חודש לפני השתלת הכליה אספנו מן האחות התורמת תאי אב שמקורם במח העצם שלה. התאים עברו עיבוד מיוחד שבו הפרדנו את תאי המערכת החיסונית ה'תוקפניים' והקפאנו את השתל המעובד עד למועד ההשתלה", מסר ד"ר ישורון. "יום לאחר שהכליה שנקצרה מן האחות הושתלה בגופו של אחיה, התחלנו בהכנת האח להשתלת מח עצם. ההכנה כללה הקרנה שכוונה למערכת הלימפה של המושתל, בשילוב עם עירוי נוגדנים ותרופות נוגדות דחייה. לאחר עשרה ימים שבהם החולה המושתל עבר את ההכנה הזאת, הפשרנו את השתל ונתנו אותו בעירוי למושתל".

פרופ' פניג הוסיף: "כשבוע טרם השתלת הכליה, עבר החולה תהליך של תכנון הקרינה שכוונה לכל מערכת הלימפה שלו. 24 שעות לאחר ההשתלה הוא עבר את הטיפול הקרינתי, תוך הקפדה על הגנה מלאה לכליה החדשה. מטרת הטיפול היתה למנוע את דחיית הכליה, בנוסף לטיפולים שנתנו למח העצם. התהליך הצריך שיתוף פעולה עם פיזיקאים וטכנאי קרינה".

חודש לאחר ההשתלה ניתן לזהות בדמו ובמח העצם של המושתל תאים מקוריים של המערכת החיסונית של המטופל, לצד תאים של המערכת החיסונית שמקורם בתורם ובהדרגה הופחת המינון של התרופות נוגדות הדחייה.

"נכון להיום", אמר פרופ' מור, "מצבו של המטופל מצוין. במידה שהכל יתנהל על פי התכנית, אנחנו מתכננים להפסיק בהדרגה את התרופות נוגדות הדחייה בעוד כארבעה חודשים. בתוך מספר חודשים נגיע למצב שבו לנתרם יש בגוף כליה שקיבל מאדם אחר, ללא שום צורך בנטילת תרופות. זה חידוש גדול וחשוב, העולה על כל דמיון".

בשלב זה ציינו הרופאים, מדובר בתרומת כליה מקרובי משפחה עם סיווג רקמות בהתאמה טובה. הטיפול מיועד לתרומת כליה ואונת כבד מאדם חי מפני ששיטת ההשתלה מתרומות איברים מן המת היא שונה.

נושאים קשורים:  השתלת איברים,  השתלת כליה,  תרופות למניעת דחיית שתלים,  חדשות,  מרכז דוידוף,  המרכז הרפואי "בילינסון",  תרופות נוגדות דחייה,  השתלת מח עצם
תגובות

לחברי הצוות המגוון מקצועית,
הרעיון של השראת סבילות חיסונית במושתל כנגד הכליה הזרה המושתלת (הנתרמת ע'י קרוב משפחה) בעזרת תאי אב ממוח העצם של התורם , הוא רעיון מבריק תיאורטית , והלוואי שיצליח מעשית !
ההצלחה תתברר רק אחרי תקופת מעקב ממושכת - ויש להתאזר בסבלנות.
פרופ' תיאו דב גולן.

אנונימי/ת
09.07.2018, 22:47

ומה עם GVHD במהלכו תוקפת מערכת החיסון של התורם את שאר אבריו ורקמותיו של הנתרם? ומעבר לכך השתלת מח עצם היא לאו דווקא פרוצדורה חפה מסיכונים וסיבוכים