מטרת מחקר קליני בעל הקצאת חולים אקראית זה היא לדווח את התוצאות שנה לאחר מחקר Primary Tube Versus trabeculectomy י(PTVT).
עוד בעניין דומה
במחקר השתתפו 242 עיניים של 242 חולים עם גלאוקומה בלתי נשלטת שלא ביצעו בעבר חתך בעין. 125 חולים הוכללו בקבוצת הצינור ו-117 בקבוצת ה-trabeculectomy. החולים גויסו מ-16 מרכזים רפואיים והוקצו באופן אקראי לטיפול באמצעות צינור שאנט (שתל Baerveldt 350 מ"מ2 לטיפול בגלאוקומה) או ל-trabeculectomy באמצעות מיטומיצין Cי(MMC;י0.4 מיליגרם/מיליליטר ל-2 דקות).
התוצאות העיקריות שנבחנו היו: לחץ תוך עיני (intra ocular pressure-IOP), טיפול רפואי בגלאוקומה, חדות ראייה, שדות ראייה, סיבוכים ניתוחיים וכישלון (IOP מעל 21 מ"מ כספית או מופחת בפחות מ-20% ממצב הבסיס, IOP של 5 מ"מ כספית או פחות, חזרת גלאוקומה או אובדן חישת אור).
הסיכוי התוספתי לכשל במהלך השנה הראשונה למעקב עמד על 17.3% בקבוצת הצינור ועל 7.9% בקבוצת ה-trabeculectomy (p=0.01; יחס סיכונים, 2.59 ; רווח בר-סמך 95%, 5.60-1.20).
ממוצע ± סטיית תקן עבור IOP עמד על 4.1±13.8 מ"מ כספית בקבוצת הצינור ועל 4.4±12.4 מ"מ כספית בקבוצת ה-trabeculectomy לאחר שנת מעקב אחת (P=0.01), ומספר תרופות הגלאוקומה עמד על 1.4±2.1 בקבוצת הצינור ועל 0.9±1.4 בקבוצת ה-trabeculectomyי(p<0.001).
סיבוכים בתר ניתוחיים התפתחו ב-36 חולים (29%) בקבוצת הצינור וב-48 חולים (41%) בקבוצת ה-trabeculectomyי(p=0.06). סיבוכים רציניים שדרשו ניתוח נוסף או הביאו לירידה של 2 קווי Snellen או יותר התרחשו בחולה 1 (1%) בקבוצת הצינור וב-8 חולים (7%) בקבוצת ה- trabeculectomyי(p = 0.03).
על בסיס תוצאות אלה הסיקו החוקרים ש-trabeculectomy עם MMC מתאפיין בהצלחה כירורגית רבה יותר לעומת השתלת שאנט לאחר שנת מעקב 1 במסגרת מחקר PTVT.
IOP נמוך יותר תוך שימוש במספר קטן יותר של תרופות גלאוקומה הושג לאחר rabeculectomy עם MMC בהשוואה לצינור שאנט בניתוח לאחר שנת מעקב 1. תדירות הסיבוכים הרציניים שגרמו לירידה בראייה או הצריכו ניתוח חוזר הייתה גבוהה יותר בקבוצת ה-trabeculectomy לעומת קבוצת השאנט.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
