"אין סיבה שחולים יחכו שעות בחדרי מיון עמוסים. אין סיבה שרופאים ומתמחים יעמדו על הרגליים יממה שלמה כדי להעניק טיפול רפואי. בעיית העומסים בחדרי המיון היא בראש סדר היום במערכת הבריאות ואנו פועלים לפתרונות מעשיים"; כך אמר אתמול (ג') סגן שר הבריאות יעקב ליצמן בכנס שהתקיים תחת הכותרת "תובנות ויעדים 2018". את הכנס קיים משרד הבריאות בתל-אביב בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירי מערכת הבריאות הציבורית.
עוד בעניין דומה
עוד אמר סגן השר: "אין כל צדק שיימשך הפער בין הפריפריה למרכז. מערכת בריאות צודקת וחזקה צריכה להיות שוויונית והוגנת לכלל אזרחיה. אנו פועלים כדי לעשות צדק עם הפריפריה. בכל החלטה מערכתית במשרד הבריאות, שאלת ההשפעה על הפריפריה היא קריטית וחשובה.
"הבסיס לתכנית הבריאות הדיגיטלית הוא קודם כל בקופות החולים, במאגרי המידע העצומים שהם מחזיקים בידיהם. זה אוצר יקר"
"נמשיך לחזק את קופות החולים ולא נחליש אותן. נשמור על תחרות הוגנת ביניהן מבלי לפגוע במבוטחים. בקרוב כל מרכזי הסיעוד יצוידו במצלמות כך שנוכל למנוע את המראות הקשים שזעזעו את המדינה לפני יותר משנה.
"יחד נשמור את בתי החולים וקופות החולים, את מערכת בריאות הנפש, הסיעוד, האחיות, סל התרופות, תוך השקעה במחקר ובפיתוח עם הפנים העתיד".
ליצמן הגיב באותו מעמד על הידיעה שפורסמה אתמול לפיה בארבעה בתי חולים לא ינחו את המאבטחים לחטט במהלך שבוע הפסח, בתיקי המבקרים אם יש בהם חמץ. "יש נוהל קבוע המונהג בכל השנים לפיו מאבטחים מונעים הכנסת חמץ בבתי חולים יהודיים. לא נאפשר למנהלי בתי חולים לשנות זאת", אמר סגן השר.
ראש הממשלה נתניהו התייחס בנאומו בכנס לתכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית, ואמר בין השאר: ״יצאנו לדרך עם מיזם שאפתני הטומן בחובו פוטנציאל ענק. הרפואה והחדשנות צועדות יד ביד, כפי שקורה בתחומים אחרים המבוססים על טכנולוגיות עתירות ידע. מדובר בשילוב שלושה גורמים המשנים את העולם: בסיסי נתונים גדולים מאוד 'ביג דאטה', בינה מלאכותית וקישוריות".
ועוד אמר נתניהו: ״הבסיס לתכנית הבריאות הדיגיטלית הוא קודם כל בקופות החולים, במאגרי המידע העצומים שהם מחזיקים בידיהם. זה אוצר יקר. לכן חוקרים, יזמים, חברות גדולות, יכולים להאיץ באמצעות המאגרים הללו רפואה מונעת ורפואה אישית המשפרת את תוצאות הטיפול. זאת כבר לא רק רפואה המגיבה למחלות, אלא רפואה שבה ניתן לאבחן בזמן ומוקדם, מחלות שונות, כדי להבין את הממד הגנטי שלהן, למנוע את התהוותן מלכתחילה ולקבוע מה ההשפעה של תרופות מסוימות על פלחים מוגדרים באוכלוסייה".
"נמשיך לחזק את קופות החולים ולא נחליש אותן. נשמור על תחרות הוגנת ביניהן מבלי לפגוע במבוטחים"
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, התייחס בדבריו לנושא הזדקנות האוכלוסייה ואמר: "אנחנו צריכים להפנים עובדה אחת: האוכלוסייה בישראל מזדקנת. בשנת 2015 מספר הקשישים בני 75 ומעלה בישראל עמד על כ-400 אלף, ב-2025 הוא יעמוד על 600 אלף כלומר פלח אוכלוסייה זה יגדל ב-50% ועד 2030 – כבר יכפיל את עצמו".
"ישראל מזדקנת בקצב השני במהירותו בעולם", הדגיש בר סימן-טוב "זו ברכה, אך היא דורשת היערכות. זוהי דרמה דמוגרפית חסרת תקדים וכוח אדיר המעצב חברות, כלכלות ומערכות. ההשפעה הגדולה ביותר שלה תהיה במערכת הבריאות. חובה להתמודד עם זה".
"כדי לתת את אותה רמת בריאות למבנה הדמוגרפי החדש בישראל, ולו רק בגלל הזדקנות האוכלוסייה - ומבלי להביא בחשבון את העלייה בתחלואה הכרונית, את ההתייקרות וההתפתחויות הטכנולוגיות, העלייה בציפיות של המטופלים מהמערכת - כדי לתת את אותה רמת בריאות הקיימת עתה גם ב-2025 יהיה להעלות את שיעור ההוצאה הלאומית על בריאות ל-8.7% מהתוצר הלאומי, לפחות. זה פער של יותר מ-9 מיליארדי שקלים בהוצאה הממשלתית. והגידול הזה לא לוקח בחשבון שהחלק הממשלתי מההוצאה הלאומית הוא מהנמוכים בעולם ועומד על 62% בלבד. גם אותו צריך להעלות אם רוצים לצמצם פערים. יש צורך לעשות הרבה צעדים אמיצים שישמרו את איכות המערכת ואת האיתנות שלה בשנים הקרובות".