ב-1991 הוצג לראשונה ניתוח הויטרקטומיה כטיפול לחור מקולרי. מאז ועד היום הטכניקה הניתוחית השתפרה, כך ששיעורי הסגירה של החור המקולרי לאחר הניתוח עומדים היום על 84-100%.
עוד בעניין דומה
אחד מהסיבוכים של ניתוח זה הוא היפרדות רשתית. בעבר דווח על שיעורי היפרדות רשתית של עד ל-17%, כאשר הייתה שונות רבה בין המחקרים ומרביתם בוצעו על אוכלוסיית מדגם קטנה.
מטרת המחקר הנוכחי הינה לבחון את שיעורי הניתוחים החוזרים וכן את שיעורי היפרדויות הרשתית לאחר ניתוחים לחור מקולרי.
המחקר הינו מחקר רטרוספקטיבי, בו לקחו חלק חולים שהיו רשומים במאגר של ה-MarketScan ועברו ניתוחים לחור מקולרי בין השנים 2007 ל-2013. נבחנו שיעורי הניתוחים החוזרים והיפרדויות הרשתית בחולים שבמהלך הניתוח קולפה שכבת ה-Internal limiting membraneי (ILM) לעומת אלו אשר בהם היא לא קולפה.
נבחנו 23,465 רשומות של 20,764 חולים. שיעורי הניתוחים החוזרים עמדו על 4.3% (4.1% באלו בהם קולפה שכבת ה-ILM לעומת 5% באלו שבהם היא לא קולפה, p=0.01) לאחר חודשיים; 5.5% (%5.3 באלו בהם קולפה שכבת ה-ILM לעומת 6.2% באלו שבהם היא לא קולפה, p=0.01) לאחר 3 חודשים; ו-9.5% (9% באלו בהם קולפה שכבת ה-ILM לעומת 11% באלו שבהם היא לא קולפה, p=0.01) לאחר 12 חודשים.
שיעור היפרדות הרשתית המצטבר לאחר הניתוח היה בין % 0.09±1.81 ל-% 0.5±2.18 לאחר חודשיים, בין %0.10±2.27 ל-%0.67±3.18 לאחר 3 חודשים, ובין %0.16±3.92 ל-%1.1±5.70 לאחר 12 חודשים. קילוף ה-ILM היה בעל יחס הפוך לשיעורי היפרדויות הרשתית (2.3% לעומת 1.7%, p=0.007) לאחר חודשיים, (2.8% לעומת 2.1% , p=0.004) ולאחר 12 חודשים (4.7% לעומת 3.3% ,p<0.001).
במחקר זה, שיעורי הניתוחים החוזרים של ויטרקטומיות לחורים מקולריים היה יחסית נמוך לידוע בספרות. קילוף ה-ILM הוריד את שיעורי הניתוחים החוזרים וההיפרדויות.