מחקר חדש בחן את ההימצאות של משקעי דרוזן בראש העצב האופטי באנשים ללא קליניקה ראייתית על ידי בדיקת EDI-OCTי(enhanced depth imaging-optical coherence tomography) וביקש להעריך את הממצאים הנלווים למצב זה. העבודה בוצעה בתבנית של מחקר חתך פרוספקטיבי, תצפיתי בהשתתפות 130 אנשים ללא קליניקה ראייתית.

בוצעו סריקות EDI-OCT-B אופקיות ואנכיות סדרתיות (מרווח בין הסריקות, כ-30µm) של ראש העצב האופטי (ONH) בשתי העיניים של משתתפים ללא קליניקה ראייתית.

משקעי דרוזן של ראש עצב הראייה (ONHD) הוגדרו כבאנדים אופקיים היפר-רפלקטיביים המאונכים לקרן ה-OCT עם או ללא ליבה ענייה בסיגנל (signal-poor core). האורך המינימלי של באנדים היפר-רפלקטיביים מבודדים נקבע על בסיס בחינה של 34 עיניים עם ONHD ברורה קלינית. גיל, מין, קוטר ONH ואורך אקסיאלי נאספו מהמשתתפים.

התוצא העיקרי שנבדק היה ההימצאות של ONHD באנשים ללא קליניקה ראייתית והקשר שלהם עם גיל, מין, קוטר ה-ONH ואורך אקסיאלי.

על בסיס מדידות של 94 באנדים היפר-רפלקטיביים בודדים ב-34 עיניים עם ONHD ברורה קלינית האורך המינימלי של הבאנדים באנשים ללא קליניקה נקבע כ-45µm (ממוצע פחות 2 סטיות תקן).

מתוך 260 עיניים ללא קליניקה (130 משתתפים; 68 נשים; גיל ממוצע, 40±17 שנים), EDI-OCT היה חיובי לבאנדים אופקיים היפר-רפלקטיביים ב-28 עיניים (10.8%) של 19 משתתפים (14.6%). מתוך 28 עיניים אלו, ב-25 עיניים של 16 משתתפים נמצאו באנדים אופקיים היפר-רפלקטיביים ללא ליבה ענייה בסיגנל וב-3 עיניים של 3 משתתפים נמצאה ליבה ענייה בסיגנל מוקפת בבאנדים היפר-רפלקטיביים.

לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בגיל (44 אל מול 39 שנים; p=0.121) או בחלוקה למין (56% אל מול 52%; p=0.766) בין המשתתפים עם באנדים היפר-רפלקטיביים לכאלו ללא.

אנליזת רגרסיה לוגיסטית הראתה, כי ירידה של 100µm בקוטר של ראש העצב האופטי וירידה של 1 מ"מ העלו את הסיכוי לנוכחות ONHD פי 1.5 (יחס סיכויים=1.56, רווח בר-סמך 95%, 1.22-2.00; p<0.001) ופי 2 (יחס סיכויים= 2.00, רווח בר-סמך 95%, 1.15-3.49; p=0.015) בהתאמה.

מסקנת החוקרים היא, כי ONHD תת-קליני הינם נפוצים יותר מאשר היה ידוע עד כה. נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין ONHD תת-קליני לקוטר קטן יותר של ראש העצב האופטי ואורך אקסיאלי קצר יותר.

מקור:
Ghassibi, M.P. et al. (2017) Ophthalmology. 124(3), 320.